1. העברת חוק אקלים שיפחית את הפליטות לפחות ב 50% עד שנת 2030 ויביא לנייטרליות פחמנית עד שנת 2050, כדי שנמנע אסונות אקלימיים (בצורות, שטפונות, גלי חום בלתי נסבלים) ונחיה באקלים נורמלי.
   חוק הכולל לפחות 1% של התקציב השנתי לתשתיות והעברת אנרגיה מתחדשת מאזורי ייצור לאזורי צריכה ותכניות התייעלות אנרגטית.  על חוק זה להיות  מנוסח לפי העקרונות של מטה חירום האקלימי אקולוגי.
    

2. הפסקת הרס השטחים הפתוחים ובתי הגידול ביבשה ובים ושמירה על הקישוריות ביניהם, אישור ותקצוב תכנית הפעולה הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי, כדי שישאר לנו טבע בישראל.

 

• הפסקת התמרה של שטחים פתוחים על ידי עידוד התחדשות עירונית; החלטה כי לא תינתן הארכה נוספת לחוק הותמ"ל; שמירה על השטחים הפתוחים והחקלאים מפני בינוי.

• אישור ותקצוב תוכנית הפעולה הלאומית לשמירת המגוון הביולוגי של המשרד להגנת הסביבה, אשר הכנתה עתידה להסתיים בדצמבר 2022. 

• שיפור הקישוריות הטבעית על ידי אישור תוכניות מתאר למסדרונות האקולוגיים; בהתבסס על מפת המסדרונות של רט"ג, להכין תוכנית רב-שנתית לתקצוב וביצוע מעברים אקולוגיים בכל הכבישים.

• קידום הצעת חוק מערכתית להסדרת מניעה והתבססות מינים פולשים בישראל.

• שיקום והגנה על המערכות האקולוגיות בדגש על נחלים וחופים - גיבוש מדיניות לקידום שיקום בתי גידול בישראל, ובתי גידול לחים בפרט ושינוי רפורמות שפוגעות במגוון הביולוגי. 

• הכרזה על שמורות ימיות בסדר גודל של 30% מהשטח הימי (במים הטריטוריאליים), וקידום תוכנית אב להרחבת השמורות הימיות בישראל במים הכלכליים. 

• העלאת ייצוגן של מערכות אקולוגיות המיוצגות בתת ייצוג ל-30% ייצוגיות בשטחים מוגנים ביבשה. *תיקון "חוק החופים", לביטול תוכניות ישנות הפוגעות בסביבה החופית.

• תקצוב מהלך להשבתת צי המכמורת בישראל, והערכות למניעת זיהום ים מדלקים (התלמ"ת). 

• הנחית משרד האנרגיה, רשות החשמל, חברת החשמל ורשות הטבע והגנים להכין תוכנית רב–שנתית לתקצוב וביצוע התאמת רשת החשמל הקיימת ל"רשת חשמל ירוקה" באמצעות מיגון עמודים נגד התחשמלות עופות וסימון קווי מתח למניעת התנגשות עופות.

• קידום התיקון לחוק הגנת חיית הבר, על מנת לאפשר אכיפה יעילה נגד הרעלות וציד המבוצעים בניגוד לחוק.

• תקצוב הקמת רשת אתרי טבע עירוני.

 

3. תוכנית לקידום מיידי של צעדים כלכליים-סביבתיים להורדת יוקר המחיה, שתעודד תכנון עירוני מתחדש, תחבורה ירוקה, חסכון במים וחשמל, וצריכה מקיימת, בכדי לאפשר קיום כלכלי וחברתי בר-קיימא לכל אזרחי הארץ.

​

• אישור תוכנית לשיפוץ בניינים קיימים בהתאם לתקן בניה ירוקה ת"י 5281, תמרוץ של התחדשות עירונית במקום בנייה חדשה בכל הארץ (הוזלת יוקר המחייה- בניית דירה בשכונה קיימת עולה פי 3-4 פחות מאשר בניית דירה בשטחי טבע, בנייה ירוקה יכולה לחסוך כ 1,000-1,500 ש"ח בשנה בחשבון החשמל, המים, הגז למשק בית , חוסר צורך באחזקת רכב פרטי חוסכת למשק בית כ 2,860 שקלים בחודש).

• חיוב הרשות המקומית ליעד פיצול נסיעות ארצי של 65% לכלל אמצעי התחבורה המקיימים בהלימה עם מאפייני הישוב, בהתאם למסמך יעדי פיצול נסיעות לתנועה מקיימת בישובים בישראל מרץ 2022.

• השלמת חקיקת חוק המטרו, קידום רשת צירי העדפה (מת"צים) על חשבון נתיבים קיימים, האצת החלפת צי האוטובוסים לרכבים מאופסי פליטות.

• ניהול ותכנון תחבורתי בראייה מטרופולינית באמצעות הקמת רשויות מטרופוליניות ברחבי הארץ, בדגש על 4 המטרופולינים הראשיים: גוש דן, ירושלים, באר שבע וחיפה.

• סבסוד צולב במשק החשמל והמים צריכה בסיסית תסובסד באמצעות תעריף צריכה עודפת (בזבזנית).

 

4. העברת חוקי סביבה ותקינה למניעת זיהום אוויר, קרקע, מים, חוף וזיהום אור ואכיפת זריקת פסולת. החוקים ידאגו לשמירה על משאבי הטבע הלאומיים של ישראל כדי שנוכל לנשום לרווחה, לחיות ולהסתובב בסביבה נקיה שלא מסכנת את הבריאות שלנו.

​

• תקצוב והאצת התוכנית לסגירת המפעלים המזהמים במפרץ חיפה, טיהור ושיקום הקישון וכל האזור עד לנמל, ומתן פתרונות להפסקת הזיהום הסביבתי עד להשלמת התוכנית.

• יש לעצור את הבניה הפוגענית העל החופים באילת, לבחון מחדש ובשקיפות מלאה את כל התוכניות הישנות וההיתרים ולקדם את מסמך המדיניות למרחב הימי ולחופי אילת. בנציגי הגנ"ס, רט"ג ונציג ארגוני הסביבה האזרחיים יהיו שותפים מלאים לתהליך זה.  

• מניעת מימוש עסקת  קצא"א –Med-RedL.B, או כל הסכם אחר לשינוע בנ"ל של נפט דרך ישראל. 

• הגבלה וצמצום של רישיונות לחיפושי גז והפקה. 

• מזעור נזקים של פיתוח משק הגז הטבעי בים ובין היתר, שימוש בתשתיות קיימות ככל הניתן.

• בצד פעולה נחרצת לעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת וההתייעלות האנרגטית, יש צורך בהעלאת מכסת הגז הטבעי הנשמרת לצרכי המשק הישראלי לטווח של 40-50 שנה, זאת תוך הגבלת הייצוא.

• מניעת המשך זיהום הסביבה על ידי השלכה של פסולת באמצעות פרסום, עדכון חוק הניקיון החלש ופעילות אכיפת ניקיון בציבור, ותקצוב פעולות אכיפה נגד פעילות לא חוקית של שריפת פסולת.

• קידום חוק שמירת הניקיון : פסולת בניין, וטיפול ממוקד במגרטות רכבים, לא מוסדרות.  

• החלת והרחבת עקרון "המזהם משלם" על מנת להשית את העלויות הזיהום על הגורמים המזהמים, ולתמרץ אותם להפחית את הזיהומים הנגרמים מפעילותם.

• מיסוי פליטות: מתאן הינו המרכיב העיקרי בגז הטבעי והוא נחשב כגז חממה חזק פי 21 מהפחמן הדו חמצני. לאור ידע הולך ומצטבר על דליפות גדולות של מתאן לאורך שרשרת ההפקה וההולכה של הגז אנו דורשים הטלת מס פחמן על פליטות ודליפות של גז טבעי, וזאת כדי לצמצם פליטות אלו. יש לכלול במחיר הגז את העלות החיצונית שלו, ולייעד את כספי המס להמשך עידוד של התייעלות אנרגטית ואנרגיות מתחדשות.

• אישור החלטת ממשלה כי לא תתבצע הארכה של זיכיון מפעלי ים המלח וכן חיוב בעלי הזיכיון הנוכחי לשקם את ים המלח כחלק מהפעולות שיבוצעו לקראת סיום הזיכיון. 

• חיוב העסקים בדיווח ואחריות תאגידית. להנחות את רשות החברות הממשלתיות, להטמיע חובת דיווח אודות השפעת החברה הממשלתית על המגוון הביולוגי במסגרת הדוחות המוגשים לרשות.